אם יונה וולך הייתה חיה היום, היא הייתה שווה מליונים. לא כמו גאיידמק, אבל לפחות כמו דץ ודצה. מי שהייתה אחת מהמשוררות החזקות והמוכשרות שידעה ארצנו מוחזרה ללא סוף מאז שעזבה את העולם לפני שני עשורים.
מעבר לספרי השירה העוצמתית שכתבה שנמכרים עד היום ונחשבים לקלסיקה, זמרים רבים הלחינו את שיריה ושרו אותם ללא הרף, ברשימה אפשר למצוא את גידי גוב, נורית גלרון , גלי עטרי אביתר בנאי ואפרת בן צור.
שיריה היו כל כך פופולאריים, בשלהי שנות התשעים יצא ערן צור יחד עם רונה קינן במופע "אתה החברה שלי" שמאוחר יותר גם יצא כאלבום מוצלח הנושא את אותו השם.
אך מכל אלה, הראשון שעלה על הרעיון המוצלח היה אילן וירצברג, וירצברג היה מקורב אל וולך עוד בימים של סוף שבעים-תחילת שנות השמונים והוציא את האלבום "בציר טוב" ב-1981, האלבום לא זכה להצלחה מסחרית אך יצא בשנת 2002 על גבי דיסק ונחשב לאחת מקלסיקות הרוק של האייטיז, ומשלבות הרבה שירים עם טקסטים חודרים של וולך והפקת הגיטרות של וירצברג.

אילן וירצברג כבר פעיל כמעט שלושים שנה בנוף המוסיקה הישראלית, אחרי ששירת בלהקת הווי חיל האוויר כגיטריסט, מאז הספיק לעבוד עם אינסוף זמרים וזמרות בארץ כגון נורית גלרון, גידי גוב, שמוליק קראוס, אבי טולדנו, קורין אלאל, יוסי בנאי, ועד לחווה אלברשטיין ועפרה חזה.
עם זאת, למרות שהוציא מאז לא פחות משבעה אלבומים לאורך השנים, לא הצליח לשחזר את ההצלחה היחסית שלה זכה "בציר טוב". אבל עם האלבום האחרון זה עלול להשתנות.
עכשיו מוציא וירצברג את אלבומו השמיני במספר "בלוז קוסמי", ואפשר להגיד שזה אחד הפסקולים שלי לשנה הקרובה, ללא ספק מדובר באחד מיצירות הרוק הטובות ששמעתי פה לאחרונה.

"בלוז קוסמי" הוא דיסק רוק גיטרות ישראלי פשוט וטוב, ההפקה הקולחת והדיסק זורם באופן טוב מתחילתו ועד סופו. וירצברג שילב בין שירים שכתב שירים של, מי אם לא , יונה וולך ("בעוד שעתיים", הרצועה השישית), ושיר של שותפתו לאורך השנים נורית גלרון ("מובן מאליו" המשובח).
השותפה של וירצברג להקלטה ולקולות היא טל וייס, זמרת צעירה שהוציאה בשנה שעברה אלבום מוצלח ביותר בשם "BackcaTALog", וייס יצאה לסיבוב הופעות קצר לאחר צאת האלבום הקודם ווירצברג הצטרף אליה, ב"בלוז קוסמי" היא לוקחת חלק די נכבד, זה נראה אפילו שהדיסק כולו הוא בעצם דואט מתמשך בין השניים. ולמה לא, התוצאה הסופית נשמעת לא פחות ממצויין!

למרות שזה השיר השני, נתחיל איתו, "רוח חמה" הרצועה השניה באלבום היא בהחלט מהטובים בו, שילוב עדין של סינטיסייזרים וגיטרות שמטפטפות לאוזניים רוח חמה הוא אחד השירים החזקים באלבום, כזה שאפשר לאתגר אתכם בלנסות לא לשמוע אותו בריפיט לכמה שעות טובות...
"סימנים" של הכרה" השיר הרביעי מספק את אותה הסחורה, קולו של וירצברג וקולה של וייס יוצרים בו שתי וערב של שיר שהוא טוב מדי בשביל להיות רינגטון , האלבום כולו פשוט מבקש את זה,תנו לו להיות קלאסיקה!

למרות שאי אפשר להתעלם מעובדה אחת, עטיפת האלבום שנראתה כאילו עוצבה בפוטושופ גירסה 1.0 והוזנחה בצורה חובבנית שהיא כמעט בלתי נסלחת, מצדיקה בעצם את עקרון הכד ומה שבתוכו. כי באמת מדובר באחד הדיסקים הישראלים המעניינים שנשמעו פה השנה. אחד כזה שרצוי מאוד לא לפספס.

קישורים : לאתר הרשמי של אילן וירצברג